לא אחת אנו נפגשים עם המושגים: אנטי-אוקסידנט,רדיקל חופשי,נזק חמצוני ודומיהם. האם נכונה הטענה שהתהליך החמצוני קשור בתהליך ההזדקנות שלנו - האם הוא ניתן לעצירה כך שנוכל להישאר צעירים לנצח - איך כל זה קשור לבריאות הכללית שלנו ומה אנו יכולים לעשות בנידון ?
כל התשובות.
ראשית, שתי מילים בכימיה:
אוקסידנט/רדיקל חופשי
בהגדרה, אוקסידנט או בשמו הידוע יותר - רדיקל חופשי מכונה כל חומר כימי , אטומי או מולקולרי (לרוב של חמצן), המורכב ממספר אי-זוגי של אלקטרונים או ליתר דיוק בעל אלקטרון חסר.
הרדיקל ישאף לאזן את עצמו ע"י השלמת האלקטרון החסר שלו .הוא תוקף אטומים מיוצבים, בעלי מספר זוגי של אלקטרונים ו'גונב' להם אלקטרון, כך שהם הופכים בעצמם לרדיקל חופשי בעלי מטען אנרגטי השואפים להשלים את האלקטרון החסר שלהם מהאטומים הסמוכים להם וכך למעשה נוצרת ריאקציה שלמה.
אנטי-אוקסידנט/נוגד רדיקל חופשי
כאן מדובר על חומר נגדי המורכב מאטום עודף, המסוגל 'לתרום' אלקטרון משלו לרדיקל החופשי ובצורה זו לנטרל אותו ,כך שגם הרדיקל וגם החומר עצמו נשארים מיוצבים עם מספר זוגי של אלקטרונים.
איך כל זה קשור לגוף האדם -
למרות שאיננו מודעים לה, מתחוללת בגופנו מלחמה מאסיבית מתמדת. גוף האדם מותקף בכל רגע ורגע באלפי ועשרות אלפי פעמים ביום ע"י הרדיקלים החופשיים כתוצאה מקיומו של החמצן באויר והם גורמים את מה שנקרא "הנזק החמצוני".
מסיבה זו, מחסני ההגנה של הגוף כוללים ארסנל רציני של אנטי-אוקסידנטים המאפשרים את קיומנו בכל רגע ורגע. עם זאת, עקב השימוש האינטנסיבי במחסנים אלה, נדרש תגבור חיצוני של אנטי-אוקסידנטים לגוף מבחוץ, האפשרי רק ע"י תזונה. כאשר מאגר זה מתרוקן עם הזמן, הגוף נחשף יותר ויותר לנזקים החמצוניים הקיימים בסביבה שלנו והרדיקלים החופשיים מתקיפים את התאים בגוף וגורמים להם להתערער.
מהן ההשלכות של נזק חמצוני ?
א. מחלות ניווניות:
כאשר תא של איבר נפגע מרדיקל חופשי הוא נהרס ומפסיק לתפקד, כאשר בסופו של דבר ככל שיותר תאים ייפגעו מאותו איבר - תפקוד האיבר יתנוון יותר ויותר עם השנים עד לכשל מלא. כל התאים בגוף מותקפים אך האיבר החלש ביותר בגוף יקרוס ראשון ואחריו השאר. אם התאים שהותקפו שייכים ללבלב - הוא יתנוון ותופיע סוכרת, אם הם שייכים לכליות - יתרחש כשל כליות, אם הוא שייך למח - החולה יסבול מליקויי חשיבה כגון אלצהיימר , אם התאים קשורים אל העין, החולה יסבול מקטרט וכן הלאה.
ב.דלקות:
לרוב, הנזק החמצוני יעורר תהליך דלקתי. עקב כך, מצבי דלקת הם שכיחים באיברים שניזוקו מרדיקלים חופשיים. מחלות לב (דלקת בעורקים) ,דלקות מפרקים ניוונית,דלקות מפרקים שיגרונית (ראומטיזם),תשישות כרונית,פיברומיאלגיה, דלקות עור, דלקות המעי הגס,דלקת ריאות ועוד.
התהליך הדלקתי יעודד מצב בו דלקת פשוטה כגון חבלה במפרק תחמיר לדלקת חמורה ולא תתרפא.
ג. מקור לגידולים:
כאשר המטען הגנטי של התא נפגע, שכפול התא יגרום ליצירת מוטציה שבמקרה הטוב תושמד ע"י המערכת החיסונית וכאשר גם זו פגועה, תגרום להיווצרות גידול סרטני.
האיבר החלש ביותר בגוף יהיה הראשון שיקרוס תחת המתקפה של הרדיקלים במלחמה מתמשכת זו ואחריו יקרסו שאר האיברים.
ד. בעיות קוסמטיות:
כאשר תאים של עור מותקפים ברדיקלים חופשיים, מבנה התא שלהם נהרס. כאשר מדובר בגיל צעיר, התאים מתחלפים ומתחדשים במהירות אך עם השנים יופיעו קמטים בתאוצה על העור, בעיקר על עור הפנים וזוהי הסיבה שקרני השמש גורמות לקמטים - כיון שקרינת השמש היא עמוסה ברדיקלים חופשיים.
על מנת להמחיש את הנזק החמצוני בצורה פשוטה, נוהגים להסביר את משל האח והשטיח. דמיינו לעצמכם אח בוערת באש מלאה בגזרי עצים המתנפצים להם מדי פעם, כאשר מול האח פרוש שטיח. מדי פעם נוחת גץ מהאח ופוגע בשטיח. אם נסתכל מיד לאחר הפגיעה בשטיח לא נראה דבר, אך דמיינו לעצמכם שהאש הזו בוערת מספר ימים, חודשים ושנים. כיצד ייראה השטיח לאחר תקופה זו - מן הסתם מלא חורים.
האנטי-אוקסידנטים נמשלים לזכוכית המונחת על פני האח והמונעת מהגצים לפגוע בשטיח, כך השטיח יכול להשמר שנים רבות למרות סמיכותו אל האח.
מהם הגורמים לנזק החמצוני -
למרבה האירוניה, גוף האדם בנוי בצורה כזו שהוא בעצמו נשען על מנגנון של רדיקלים חופשיים. שתי המערכות הגדולות בגוף לייצור רדיקלים חופשיים הן מערכת הנשימה ומערכת העיכול:
מערכת הנשימה קולטת חמצן מבחוץ, שורפת אותו בתהליך חמצוני כך שהוא יכול להספג בדם ולאפשר לנו חיים. ככל שננשום יותר חמצן, כך נפעיל יותר את תהליך שריפת החמצן המתרחש בריאותינו וכתוצאה מכך, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.
מערכת העיכול קולטת מזון מבחוץ, מעכלת ומפרקת אותו ושורפת אותו בתהליך חמצוני ההופך את הקלוריה לאנרגיה המניעה את הגוף. ככל שנקלוט יותר קלוריות אל מערכת העיכול שלנו, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.
באופן טבעי, הסביבה הקיומית שלנו היא עשירה בחמצן וכתוצאה מכך גם ברדיקלים חופשיים הגורמים לתהליך חמצוני, מסיבות אלה, אנו רואים את התפוח כשהוא משחיר לאחר חיתוכו ואת המתכת כשהיא מתפוררת ומחלידה. תהליך זה משפיע על גופנו באיטיות גם מבלי שנעשה דבר,לאורך השנים והוא הגורם להזדקנותנו הטבעית.
גם כאשר אנו יוצאים לסביבה החיצונית שלנו, היא אינה חסרה ברדיקלים חופשיים.
כל תופעה הקשורה לקרינה כלשהי (אלקטרומגנטית,מייננת ובלתי מייננת) היא מכילה אטומים בעלי מטען אנרגטי התוקף את גופנו ברדיקלים חופשיים.
את הקרינה הזו ניתן למצוא בחשיפה לשמש, למכשירים אלחוטיים שונים כגון הסלולרי, לקווי חשמל, לאנטנות סלולריות.
כל תופעה הקשורה לזיהום אוויר, הנוצר בתהליך של שריפה בהכרח קשור גם לשריפת חמצן (ללא חמצן אין אש) - גם הוא טעון ברדיקלים חופשיים. זיהום זה נגרם מכלי התחבורה השונים, ממפעלי זיקוק שונים ומכל עשן כלשהו הנישא באויר.
לצערנו, גם חלק מהאוכל שלנו 'מועשר' ע"י רדיקלים חופשיים. הכוונה היא בעיקר לבשר על האש, אך גם לכל מזון אחר הבא במגע עם עשן (לרוב מזונות אלה נקראים 'מעושנים'), כל אפייה שנשרפה והשחירה, כולם הם מצבורי ענק של רדיקלים חופשיים שאנו מכניסים לגופנו.
הסיפור אינו מסתיים כאן, כפי שציינו כל תהליך הקשור לשריפה - מעורב בו בהכרח רדיקלים חופשיים והנושא אינו מדלג על תופעת העישון על כל צורותיה ועל כל נגזרותיה כולל העישון הפאסיבי. כל אלה הם מצבורים אדירים של רדיקלים חופשיים.
כיצד הדבר משפיע על בריאותנו -
הנזק החמצוני הוא בין הגורמים המרכזיים המשפיעים ביותר על בריאותנו הכללית. למעשה אחד מהאינדיקציות הטובות ביותר להערכת בריאותו של האדם הוא מדידת ערכי האנטי-אוקסידנטים בגופו, כיון שמילת המפתח בנושא זה היא איזון.
על המאזניים בגופנו מונחים הרדיקלים החופשיים בכף אחת והאנטי-אוקסידנטים בכף השנייה. כאשר גוף האדם עמוס ביותר רדיקלים חופשיים ובפחות אנטי-אוקסידנטים, מתחיל נזק חמצוני להתהוות בגוף עד לתוצאה הבלתי נמנעת והיא המחלה הניוונית הנוצרת מכשל איברים. כאשר המצב מאוזן או לטובת האנטי-אוקסידנטים, הגוף יהיה חיוני ויעבוד בצורה תקינה לא משנה באיזה גיל הוא נמצא. למעשה, ניסויים שנערכו בנושא הראו שבמצבים מסוימים, גם לאחר פרוץ המחלה הניוונית - כאשר מאזנים את מלאי האנטי-אוקסידנטים בגוף ומפחיתים את הנזק החמצוני, מתרחש ריפוי טבעי של הגוף ונסיגה חלקית מהמחלה ובמקרים מסוימים גם עד לריפוי מלא.
תיאורטית, ניתן להיחשף לכל הרדיקלים החופשיים שצוינו מעלה ולא להינזק ובתנאי שמאגר האנטי-אוקסידנטים בגוף יהיה שווה לכמות הרדיקלים. אך בפועל זה בלתי אפשרי מכמה סיבות:
ראשית, התזונה שלנו אינה יכולה להכיל כמות כזו אדירה של אנטי-אוקסידנטים. גם אם ננסה לצרוך כמויות אדירות של אנטי-אוקסידנטים בצורה מרוכזת ע"י שימוש בתוספי מזון, עדיין יש תקרה ליכולת של מערכת העיכול לספוג אליה ערכים תזונתיים ולהחדיר אותם אל הדם. שנית, גם אם נעקוף את מערכת העיכול ע"י החדרת אנטי-אוקסידנטים אל הווריד בעירוי (שהיא פרוצודורה שעולה הון תועפות לכשעצמה) עדיין הגוף זקוק לזמן על מנת לרפא את עצמו ולהתאושש ותהליך זה פועל באיטיות. סביר להניח שגם אם נחשוף את הגוף לכמות אדירה של רדיקלים חופשיים ושל אנטי-אוקסידנטים - למרות שהכמויות יהיו שוות, עם השנים הגוף יכרע תחת הנטל, כיון שהנזק של הרדיקלים הוא מיידי ואילו תהליך הריפוי הוא איטי ודורש זמן.
מסיבה זו, הפתרון המתבקש הוא צמצום החשיפה ככל האפשר לרדיקלים חופשיים ותגבור מאגרי הגוף באנטי-אוקסידנטים ככל האפשר וככל שיירב כך ייטב. השקעה במאגר אנטי-אוקסידנטים טובה מהשקעה בביטוח בריאות.
צמצום הנזק החמצוני
צעד ראשון - צמצמו את מספר הקלוריות בתזונה
הצעד הראשוני שלנו יתבטא בצמצום הערך הקלורי של כמויות המזון הנכנסות לפינו, כאשר צמצום זה יתבטא בחיסכון קלורי בלבד שלא על חשבון איכות התזונה. ניסוי בעכברים הוכיח שכאשר אלה קיבלו מזון עם עומס קלוריות נמוך יותר (כ-40% פחות מהרגיל) הם חיו יותר, נראו הרבה יותר טוב יחסית לחבריהם ואף תפקדו לעת זקנה באותה נמרצות של עכברים צעירים.
גם באנשים, ידוע שמתי המעט שעברו את גיל המאה הצהירו על אכילה מוגבלת ומצומצמת.
כמובן שכל זאת בתנאי שערכו התזונתי של המזון אינו פוחת מבחינת הכמות המומלצת לחלבונים, שומנים ,וויטמינים ומינרלים ליום אלא רק בכמות הקלוריות בלבד שמקורה הוא לרוב מפחמימות.
אין הכוונה כאן לעידוד אנורקסיה, אך וודאי אם הנך סובל מעודף משקל כלשהו - אינך מצמצם את הנזק החמצוני בגופך אלא רק מגביר אותו. הכוונה היא לכוון לאכילה כפי הצורך וכדי קיום - לא יותר ובוודאי שלא על מנת להפוך את האוכל לגורם הנאה מרכזי בחיים. תרבות האכילה המודרנית שלנו עשירה באירועי אוכל ,מדרבנת לאכילה ע"י פרסום ותכניות בישול שונות ומבססת כל אירוע טוב על כמויות אדירות של מזון בצורה מופלגת ומוגזמת. גם במאמרי ההשמנה דנו בנושא ועל כך ששומר נפשו ירחק מתרבות גרועה זו.
צעד שני - התרחקו ממקור עשן
הרחיקו את עצמכם ממקור עשן, גם באוויר וגם במזון. כפי שציינו לעיל, כל מזון שנספג בו עשן או שנוצר בתהליך שריפה - עשיר ברדיקלים חופשיים. יש לצמצם צריכה של מזון כזה ככל האפשר. יש להמנע ככל האפשר ממזון תעשייתי ובמיוחד מצריכה של מאכלים שטוגנו בשמן עמוק, כיון שתהליך השריפה של השמן מעמיס עליו כמויות גדולות של רדיקלים חופשיים.
כאשר מטגנים בבית בשמן צמחי, יש להקפיד להשתמש בשמן עמיד בטמפרטורות גבוהות (כגון קנולה ושמן זית) ולא לטגן על אש גבוהה על מנת שלא לשרוף את השמן.
ככלל, שמנים צמחיים או שמני אומגה 3/6 כגון שמן הדגים מתקלקלים מהר בחום ובשמש ויש לשמור אותם במקום קריר ואפל (למשל שמן פשתן, שמן זיפן ,וכדו)
אם מול ביתכם קיים כביש סואן - ייתכן שעדיף לסגור את החלון ולהפעיל מזגן שיכניס אוויר מהצד העורפי של הבית.
אם אתם עובדים במקום סגור, הקפידו לאווררו מדי פעם או לצאת להפסקות לאוויר הפתוח אחת לזמן מה. הדירו רגלכם ממקומות צפופים,סגורים ומלאי עשן כלשהם כגון פאבים ובתי קפה שאין בהם הפרדה מהמעשנים. אם אתם מלווים חבר מעשן, אם אפשר - בקשו ממנו שיעשן בנוכחותכם רק באיזור הפתוח והמאוורר.
צעד שלישי - צמצמו את זמן החשיפה של גופכם לקרינה
הגורם העיקרי לנושא זה היא השמש. בקרו היטב את זמן חשיפתכם לשמש, בנוסף לשימוש נכון באמצעי ההגנה הידועים ע"פ הנחיות האגודה למלחמה בסרטן. בדקו גם שקרם ההגנה שלכם מכיל הגנה בפני UVA וגם UVB, כמו"כ המעיטו את מספר הפעמים בהן אתם נחשפים לצילומי CT, רנטגן וכדו', אל תסכימו ללכת לשום מכון שיזוף - לא משנה כמה ישכנעו אתכם שהקרינה שלהם פחותה מהשמש. הגבילו ככל הניתן זמן חשיפה למכשירים אלחוטיים ובראשם הסלולרי ובעיקר מאיזור הראש. הרחיקו מחדר השינה שלכם או לפחות ממראשות המיטה מכשירים הידועים כמפיצי קרינה גבוהה, למשל - שנאי חשמל,מכשיר טלויזיה,בסיסים למכשירים אלחוטיים וכדו'. אם אתם יושבים מספר שעות ביום מול מחשב, העדיפו לעבוד מול מסך LCD - דק ולא CRT הרגיל ומפיץ הקרינה. אם אין לכם ברירה, השתדלו למעט את זמן החשיפה ולהתרחק ממנו ככל הניתן (רוב הקרינה היא באיזור האחורי שלו)
ניתן להזמין מודדי קרינה מקצועיים שיבצעו מדידות בביתכם במידה ויש לכם חשש לקירבה לעמוד חשמל או אנטנה סלולרית.
צעד רביעי - הרחיקו את עצמכם מגורמים זיהומיים סביבתיים
בחלק מהמקומות בארץ קיימת בעית מתכות במים, בעיקר במבנים ישנים בעלי צנרת חלודה. אם זה המצב אצלכם הקפידו שהרוב המוחץ של כלל המים שאתם שותים יהיו מים מינרלים או מים שעברו לכל הפחות סינון של מערכת אוסמוזה הפוכה (היחידה שמסוגלת לסנן מתכות מהמים).
במבנים הנמצאים מתחת לאדמה כגון במקלטים או במבנים העשויים מבטון (כגון חדר ממוגן) יש סבירות גבוהה לגז ראדון - זהו גז טבעי הנפלט מהאדמה אך בעל מטען אנרגטי רדיואקטיבי. יש להמנע משהייה במקומות כאלו או למצוא פתרון מתאים לנושא ע"י מומחים לתחום זה.
בידקו את סביבתכם אם אינכם נחשפים לאבק מינרלי כגון: סיבי אזבסט או צמר סלעים וכדו'. סיבים אלה מכילים ברזל והם חודרים דרך מערכת הנשימה וגורמים לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. כמו"כ יש לכלול תחת אותה כותרת את כל החשיפות לכימיקלים השונים (גם אדי דלק) ולאבק תעשייתי רעיל.
צעד חמישי - עסקו בפעילות גופנית מתונה
למרות שמעט מאד אנשים עוסקים בה, חשוב לציין שפעילות גופנית מאומצת מגבירה מאד את ייצור הרדיקלים החופשיים בגופנו, עקב שימוש אינטנסיבי במערכת הנשימה.
ספורטאים העוסקים באימון אירובי מאסיבי כגון ריצה יומיומית ארוכה של שעה או לחילופין ריצות מרתון, חייבים להתחשב בנושא הנזק החמצוני הנגרם לגופם ובמיוחד אם ספורט זה מתמשך שנים.
אין כאן כמובן חס וחלילה המלצה להימנע מפעילות גופנית אירובית כלל, להיפך - תועלתיה רבות מספור על חסרונותיה (ראה מאמרים קודמים) אך כן יש כאן מקום להמלצה לפעילות גופנית מתונה בלבד וצמצום פעילות גופנית קשה וממושכת.
צעד ששי - היו רגועים
אין בסדר הצעדים כדי להורות על חיוניותם, אחרת היה מן הראוי שצעד זה יהיה ראשון ברשימה. לחץ נפשי יומיומי מסיבי ותדיר לאורך שנים, גורם לנזק חמצוני מובהק עקב עלייה בייצור הרדיקלים החופשיים בגוף.
גם כאן, בדומה לפעילות גופנית, אני משער שלא ניתן לומר לאנשים להימנע לחלוטין ממצבי לחץ עקב ההיגיון הפשוט שאלה נכפים עליהם בעל כרחם, לרוב בעבודה - עם זאת יש לפתח מודעות לנושא ולהשתדל להמנע ממצבים אלה גם אם הדבר כרוך בהחלפת עבודה.
למעשה, אין פתרון של ממש לנושא זה והיחיד שנמצא יעיל למצבים אלה הוא תרגילי הרפייה שיש להתמיד בהם. אולי הדבר יישמע מלאכותי, אך המציאות מוכיחה שהקפדה על ביצוע תרגילי הרפייה באופן תדיר גורמות לגוף להירגע יותר גם במצבים הידועים מראש כגורמי לחץ מעיקרם, במילים אחרות אפשרי 'לאלף' את הגוף להגיב למצבים שונים מעוררי לחץ בצורה רגועה.(מידע על הנושא זמין בספרות או באינטרנט)
צעד שביעי - המעיטו בתרופות
כל תרופה שאתם צורכים לגופכם גורמת לנזק חמצוני כלשהו, כיון שהגוף משקיע מאמצים בניטרולה ובהפרשתה מחוץ לגוף. מאמץ זה מתבטא בתהליך הקשור לחילוף חומרים המייצר רדיקלים חופשיים.
התרופות המחמצנות ביותר הן התרופות הכימותרפיות. הן כוללות בתוכן ריכוז עצום של רדיקלים חופשיים שנועדו להלחם בתאי הגידול הממאיר אך למרבה הצער,הם גם מגבירים מאד את הנזק החמצוני בכל הגוף.
כיון שאנו נוטלים תרופות ברוב המקרים תחת כורח, ישנה חשיבות להתייעץ עם מומחה לתוספי מזון על נטילת אנטי-אוקסידנטים מרוכזים רבי עוצמה על מנת שיסייעו לגוף לעמוד תחת נטל הנזק הנגרם לו כתוצאה מלקיחת התרופות. בחלק מהמקרים, כאשר מדובר בכימותרפיה חריפה ובמצב קשה של החולה, רק תוספי מזון בעירוי לווריד יוכלו לתת את תשובה הולמת למצב.
מיותר לציין שאין כאן המלצה לסירוב נטילת תרופות באופן כללי על דעת עצמכם, אלא המלצה להתחשבות בנושא זה ולהתייעץ עם מומחים בתחום.
סיכום
המשימות בצעדים אלו אולי נשמעות מורכבות ומסובכות אך המטרה היא אינה כדי להבהיל או שתסתובבו עם גלאי קרינה לכל מקום - אלא לפתח מודעות.
גם אם נחשפתם לנזק חמצוני, אין הדבר אומר שאתם כבר חולים - הנזק הוא מצטבר ואיטי ובא לידי ביטוי עם השנים. עם זאת כל חשיפה שאינה חובה, עדיף להימנע ממנה מראש.
חשוב לציין שככל שמסת הגוף קטנה יותר כך היא פגיעה יותר לנזק החמצוני כך שיש להקפיד בנושאים שצוינו לעיל על ילדים, תינוקות ,נשים בהריון או זקנים וחולים יותר מאחרים.
במאמר הבא בנושא זה נדון בסוגי האנטי-אוקסידנטים הקיימים בטבע.
כל התשובות.
ראשית, שתי מילים בכימיה:
אוקסידנט/רדיקל חופשי
בהגדרה, אוקסידנט או בשמו הידוע יותר - רדיקל חופשי מכונה כל חומר כימי , אטומי או מולקולרי (לרוב של חמצן), המורכב ממספר אי-זוגי של אלקטרונים או ליתר דיוק בעל אלקטרון חסר.
הרדיקל ישאף לאזן את עצמו ע"י השלמת האלקטרון החסר שלו .הוא תוקף אטומים מיוצבים, בעלי מספר זוגי של אלקטרונים ו'גונב' להם אלקטרון, כך שהם הופכים בעצמם לרדיקל חופשי בעלי מטען אנרגטי השואפים להשלים את האלקטרון החסר שלהם מהאטומים הסמוכים להם וכך למעשה נוצרת ריאקציה שלמה.
אנטי-אוקסידנט/נוגד רדיקל חופשי
כאן מדובר על חומר נגדי המורכב מאטום עודף, המסוגל 'לתרום' אלקטרון משלו לרדיקל החופשי ובצורה זו לנטרל אותו ,כך שגם הרדיקל וגם החומר עצמו נשארים מיוצבים עם מספר זוגי של אלקטרונים.
איך כל זה קשור לגוף האדם -
למרות שאיננו מודעים לה, מתחוללת בגופנו מלחמה מאסיבית מתמדת. גוף האדם מותקף בכל רגע ורגע באלפי ועשרות אלפי פעמים ביום ע"י הרדיקלים החופשיים כתוצאה מקיומו של החמצן באויר והם גורמים את מה שנקרא "הנזק החמצוני".
מסיבה זו, מחסני ההגנה של הגוף כוללים ארסנל רציני של אנטי-אוקסידנטים המאפשרים את קיומנו בכל רגע ורגע. עם זאת, עקב השימוש האינטנסיבי במחסנים אלה, נדרש תגבור חיצוני של אנטי-אוקסידנטים לגוף מבחוץ, האפשרי רק ע"י תזונה. כאשר מאגר זה מתרוקן עם הזמן, הגוף נחשף יותר ויותר לנזקים החמצוניים הקיימים בסביבה שלנו והרדיקלים החופשיים מתקיפים את התאים בגוף וגורמים להם להתערער.
מהן ההשלכות של נזק חמצוני ?
א. מחלות ניווניות:
כאשר תא של איבר נפגע מרדיקל חופשי הוא נהרס ומפסיק לתפקד, כאשר בסופו של דבר ככל שיותר תאים ייפגעו מאותו איבר - תפקוד האיבר יתנוון יותר ויותר עם השנים עד לכשל מלא. כל התאים בגוף מותקפים אך האיבר החלש ביותר בגוף יקרוס ראשון ואחריו השאר. אם התאים שהותקפו שייכים ללבלב - הוא יתנוון ותופיע סוכרת, אם הם שייכים לכליות - יתרחש כשל כליות, אם הוא שייך למח - החולה יסבול מליקויי חשיבה כגון אלצהיימר , אם התאים קשורים אל העין, החולה יסבול מקטרט וכן הלאה.
ב.דלקות:
לרוב, הנזק החמצוני יעורר תהליך דלקתי. עקב כך, מצבי דלקת הם שכיחים באיברים שניזוקו מרדיקלים חופשיים. מחלות לב (דלקת בעורקים) ,דלקות מפרקים ניוונית,דלקות מפרקים שיגרונית (ראומטיזם),תשישות כרונית,פיברומיאלגיה, דלקות עור, דלקות המעי הגס,דלקת ריאות ועוד.
התהליך הדלקתי יעודד מצב בו דלקת פשוטה כגון חבלה במפרק תחמיר לדלקת חמורה ולא תתרפא.
ג. מקור לגידולים:
כאשר המטען הגנטי של התא נפגע, שכפול התא יגרום ליצירת מוטציה שבמקרה הטוב תושמד ע"י המערכת החיסונית וכאשר גם זו פגועה, תגרום להיווצרות גידול סרטני.
האיבר החלש ביותר בגוף יהיה הראשון שיקרוס תחת המתקפה של הרדיקלים במלחמה מתמשכת זו ואחריו יקרסו שאר האיברים.
ד. בעיות קוסמטיות:
כאשר תאים של עור מותקפים ברדיקלים חופשיים, מבנה התא שלהם נהרס. כאשר מדובר בגיל צעיר, התאים מתחלפים ומתחדשים במהירות אך עם השנים יופיעו קמטים בתאוצה על העור, בעיקר על עור הפנים וזוהי הסיבה שקרני השמש גורמות לקמטים - כיון שקרינת השמש היא עמוסה ברדיקלים חופשיים.
על מנת להמחיש את הנזק החמצוני בצורה פשוטה, נוהגים להסביר את משל האח והשטיח. דמיינו לעצמכם אח בוערת באש מלאה בגזרי עצים המתנפצים להם מדי פעם, כאשר מול האח פרוש שטיח. מדי פעם נוחת גץ מהאח ופוגע בשטיח. אם נסתכל מיד לאחר הפגיעה בשטיח לא נראה דבר, אך דמיינו לעצמכם שהאש הזו בוערת מספר ימים, חודשים ושנים. כיצד ייראה השטיח לאחר תקופה זו - מן הסתם מלא חורים.
האנטי-אוקסידנטים נמשלים לזכוכית המונחת על פני האח והמונעת מהגצים לפגוע בשטיח, כך השטיח יכול להשמר שנים רבות למרות סמיכותו אל האח.
מהם הגורמים לנזק החמצוני -
למרבה האירוניה, גוף האדם בנוי בצורה כזו שהוא בעצמו נשען על מנגנון של רדיקלים חופשיים. שתי המערכות הגדולות בגוף לייצור רדיקלים חופשיים הן מערכת הנשימה ומערכת העיכול:
מערכת הנשימה קולטת חמצן מבחוץ, שורפת אותו בתהליך חמצוני כך שהוא יכול להספג בדם ולאפשר לנו חיים. ככל שננשום יותר חמצן, כך נפעיל יותר את תהליך שריפת החמצן המתרחש בריאותינו וכתוצאה מכך, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.
מערכת העיכול קולטת מזון מבחוץ, מעכלת ומפרקת אותו ושורפת אותו בתהליך חמצוני ההופך את הקלוריה לאנרגיה המניעה את הגוף. ככל שנקלוט יותר קלוריות אל מערכת העיכול שלנו, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.
באופן טבעי, הסביבה הקיומית שלנו היא עשירה בחמצן וכתוצאה מכך גם ברדיקלים חופשיים הגורמים לתהליך חמצוני, מסיבות אלה, אנו רואים את התפוח כשהוא משחיר לאחר חיתוכו ואת המתכת כשהיא מתפוררת ומחלידה. תהליך זה משפיע על גופנו באיטיות גם מבלי שנעשה דבר,לאורך השנים והוא הגורם להזדקנותנו הטבעית.
גם כאשר אנו יוצאים לסביבה החיצונית שלנו, היא אינה חסרה ברדיקלים חופשיים.
כל תופעה הקשורה לקרינה כלשהי (אלקטרומגנטית,מייננת ובלתי מייננת) היא מכילה אטומים בעלי מטען אנרגטי התוקף את גופנו ברדיקלים חופשיים.
את הקרינה הזו ניתן למצוא בחשיפה לשמש, למכשירים אלחוטיים שונים כגון הסלולרי, לקווי חשמל, לאנטנות סלולריות.
כל תופעה הקשורה לזיהום אוויר, הנוצר בתהליך של שריפה בהכרח קשור גם לשריפת חמצן (ללא חמצן אין אש) - גם הוא טעון ברדיקלים חופשיים. זיהום זה נגרם מכלי התחבורה השונים, ממפעלי זיקוק שונים ומכל עשן כלשהו הנישא באויר.
לצערנו, גם חלק מהאוכל שלנו 'מועשר' ע"י רדיקלים חופשיים. הכוונה היא בעיקר לבשר על האש, אך גם לכל מזון אחר הבא במגע עם עשן (לרוב מזונות אלה נקראים 'מעושנים'), כל אפייה שנשרפה והשחירה, כולם הם מצבורי ענק של רדיקלים חופשיים שאנו מכניסים לגופנו.
הסיפור אינו מסתיים כאן, כפי שציינו כל תהליך הקשור לשריפה - מעורב בו בהכרח רדיקלים חופשיים והנושא אינו מדלג על תופעת העישון על כל צורותיה ועל כל נגזרותיה כולל העישון הפאסיבי. כל אלה הם מצבורים אדירים של רדיקלים חופשיים.
כיצד הדבר משפיע על בריאותנו -
הנזק החמצוני הוא בין הגורמים המרכזיים המשפיעים ביותר על בריאותנו הכללית. למעשה אחד מהאינדיקציות הטובות ביותר להערכת בריאותו של האדם הוא מדידת ערכי האנטי-אוקסידנטים בגופו, כיון שמילת המפתח בנושא זה היא איזון.
על המאזניים בגופנו מונחים הרדיקלים החופשיים בכף אחת והאנטי-אוקסידנטים בכף השנייה. כאשר גוף האדם עמוס ביותר רדיקלים חופשיים ובפחות אנטי-אוקסידנטים, מתחיל נזק חמצוני להתהוות בגוף עד לתוצאה הבלתי נמנעת והיא המחלה הניוונית הנוצרת מכשל איברים. כאשר המצב מאוזן או לטובת האנטי-אוקסידנטים, הגוף יהיה חיוני ויעבוד בצורה תקינה לא משנה באיזה גיל הוא נמצא. למעשה, ניסויים שנערכו בנושא הראו שבמצבים מסוימים, גם לאחר פרוץ המחלה הניוונית - כאשר מאזנים את מלאי האנטי-אוקסידנטים בגוף ומפחיתים את הנזק החמצוני, מתרחש ריפוי טבעי של הגוף ונסיגה חלקית מהמחלה ובמקרים מסוימים גם עד לריפוי מלא.
תיאורטית, ניתן להיחשף לכל הרדיקלים החופשיים שצוינו מעלה ולא להינזק ובתנאי שמאגר האנטי-אוקסידנטים בגוף יהיה שווה לכמות הרדיקלים. אך בפועל זה בלתי אפשרי מכמה סיבות:
ראשית, התזונה שלנו אינה יכולה להכיל כמות כזו אדירה של אנטי-אוקסידנטים. גם אם ננסה לצרוך כמויות אדירות של אנטי-אוקסידנטים בצורה מרוכזת ע"י שימוש בתוספי מזון, עדיין יש תקרה ליכולת של מערכת העיכול לספוג אליה ערכים תזונתיים ולהחדיר אותם אל הדם. שנית, גם אם נעקוף את מערכת העיכול ע"י החדרת אנטי-אוקסידנטים אל הווריד בעירוי (שהיא פרוצודורה שעולה הון תועפות לכשעצמה) עדיין הגוף זקוק לזמן על מנת לרפא את עצמו ולהתאושש ותהליך זה פועל באיטיות. סביר להניח שגם אם נחשוף את הגוף לכמות אדירה של רדיקלים חופשיים ושל אנטי-אוקסידנטים - למרות שהכמויות יהיו שוות, עם השנים הגוף יכרע תחת הנטל, כיון שהנזק של הרדיקלים הוא מיידי ואילו תהליך הריפוי הוא איטי ודורש זמן.
מסיבה זו, הפתרון המתבקש הוא צמצום החשיפה ככל האפשר לרדיקלים חופשיים ותגבור מאגרי הגוף באנטי-אוקסידנטים ככל האפשר וככל שיירב כך ייטב. השקעה במאגר אנטי-אוקסידנטים טובה מהשקעה בביטוח בריאות.
צמצום הנזק החמצוני
צעד ראשון - צמצמו את מספר הקלוריות בתזונה
הצעד הראשוני שלנו יתבטא בצמצום הערך הקלורי של כמויות המזון הנכנסות לפינו, כאשר צמצום זה יתבטא בחיסכון קלורי בלבד שלא על חשבון איכות התזונה. ניסוי בעכברים הוכיח שכאשר אלה קיבלו מזון עם עומס קלוריות נמוך יותר (כ-40% פחות מהרגיל) הם חיו יותר, נראו הרבה יותר טוב יחסית לחבריהם ואף תפקדו לעת זקנה באותה נמרצות של עכברים צעירים.
גם באנשים, ידוע שמתי המעט שעברו את גיל המאה הצהירו על אכילה מוגבלת ומצומצמת.
כמובן שכל זאת בתנאי שערכו התזונתי של המזון אינו פוחת מבחינת הכמות המומלצת לחלבונים, שומנים ,וויטמינים ומינרלים ליום אלא רק בכמות הקלוריות בלבד שמקורה הוא לרוב מפחמימות.
אין הכוונה כאן לעידוד אנורקסיה, אך וודאי אם הנך סובל מעודף משקל כלשהו - אינך מצמצם את הנזק החמצוני בגופך אלא רק מגביר אותו. הכוונה היא לכוון לאכילה כפי הצורך וכדי קיום - לא יותר ובוודאי שלא על מנת להפוך את האוכל לגורם הנאה מרכזי בחיים. תרבות האכילה המודרנית שלנו עשירה באירועי אוכל ,מדרבנת לאכילה ע"י פרסום ותכניות בישול שונות ומבססת כל אירוע טוב על כמויות אדירות של מזון בצורה מופלגת ומוגזמת. גם במאמרי ההשמנה דנו בנושא ועל כך ששומר נפשו ירחק מתרבות גרועה זו.
צעד שני - התרחקו ממקור עשן
הרחיקו את עצמכם ממקור עשן, גם באוויר וגם במזון. כפי שציינו לעיל, כל מזון שנספג בו עשן או שנוצר בתהליך שריפה - עשיר ברדיקלים חופשיים. יש לצמצם צריכה של מזון כזה ככל האפשר. יש להמנע ככל האפשר ממזון תעשייתי ובמיוחד מצריכה של מאכלים שטוגנו בשמן עמוק, כיון שתהליך השריפה של השמן מעמיס עליו כמויות גדולות של רדיקלים חופשיים.
כאשר מטגנים בבית בשמן צמחי, יש להקפיד להשתמש בשמן עמיד בטמפרטורות גבוהות (כגון קנולה ושמן זית) ולא לטגן על אש גבוהה על מנת שלא לשרוף את השמן.
ככלל, שמנים צמחיים או שמני אומגה 3/6 כגון שמן הדגים מתקלקלים מהר בחום ובשמש ויש לשמור אותם במקום קריר ואפל (למשל שמן פשתן, שמן זיפן ,וכדו)
אם מול ביתכם קיים כביש סואן - ייתכן שעדיף לסגור את החלון ולהפעיל מזגן שיכניס אוויר מהצד העורפי של הבית.
אם אתם עובדים במקום סגור, הקפידו לאווררו מדי פעם או לצאת להפסקות לאוויר הפתוח אחת לזמן מה. הדירו רגלכם ממקומות צפופים,סגורים ומלאי עשן כלשהם כגון פאבים ובתי קפה שאין בהם הפרדה מהמעשנים. אם אתם מלווים חבר מעשן, אם אפשר - בקשו ממנו שיעשן בנוכחותכם רק באיזור הפתוח והמאוורר.
צעד שלישי - צמצמו את זמן החשיפה של גופכם לקרינה
הגורם העיקרי לנושא זה היא השמש. בקרו היטב את זמן חשיפתכם לשמש, בנוסף לשימוש נכון באמצעי ההגנה הידועים ע"פ הנחיות האגודה למלחמה בסרטן. בדקו גם שקרם ההגנה שלכם מכיל הגנה בפני UVA וגם UVB, כמו"כ המעיטו את מספר הפעמים בהן אתם נחשפים לצילומי CT, רנטגן וכדו', אל תסכימו ללכת לשום מכון שיזוף - לא משנה כמה ישכנעו אתכם שהקרינה שלהם פחותה מהשמש. הגבילו ככל הניתן זמן חשיפה למכשירים אלחוטיים ובראשם הסלולרי ובעיקר מאיזור הראש. הרחיקו מחדר השינה שלכם או לפחות ממראשות המיטה מכשירים הידועים כמפיצי קרינה גבוהה, למשל - שנאי חשמל,מכשיר טלויזיה,בסיסים למכשירים אלחוטיים וכדו'. אם אתם יושבים מספר שעות ביום מול מחשב, העדיפו לעבוד מול מסך LCD - דק ולא CRT הרגיל ומפיץ הקרינה. אם אין לכם ברירה, השתדלו למעט את זמן החשיפה ולהתרחק ממנו ככל הניתן (רוב הקרינה היא באיזור האחורי שלו)
ניתן להזמין מודדי קרינה מקצועיים שיבצעו מדידות בביתכם במידה ויש לכם חשש לקירבה לעמוד חשמל או אנטנה סלולרית.
צעד רביעי - הרחיקו את עצמכם מגורמים זיהומיים סביבתיים
בחלק מהמקומות בארץ קיימת בעית מתכות במים, בעיקר במבנים ישנים בעלי צנרת חלודה. אם זה המצב אצלכם הקפידו שהרוב המוחץ של כלל המים שאתם שותים יהיו מים מינרלים או מים שעברו לכל הפחות סינון של מערכת אוסמוזה הפוכה (היחידה שמסוגלת לסנן מתכות מהמים).
במבנים הנמצאים מתחת לאדמה כגון במקלטים או במבנים העשויים מבטון (כגון חדר ממוגן) יש סבירות גבוהה לגז ראדון - זהו גז טבעי הנפלט מהאדמה אך בעל מטען אנרגטי רדיואקטיבי. יש להמנע משהייה במקומות כאלו או למצוא פתרון מתאים לנושא ע"י מומחים לתחום זה.
בידקו את סביבתכם אם אינכם נחשפים לאבק מינרלי כגון: סיבי אזבסט או צמר סלעים וכדו'. סיבים אלה מכילים ברזל והם חודרים דרך מערכת הנשימה וגורמים לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. כמו"כ יש לכלול תחת אותה כותרת את כל החשיפות לכימיקלים השונים (גם אדי דלק) ולאבק תעשייתי רעיל.
צעד חמישי - עסקו בפעילות גופנית מתונה
למרות שמעט מאד אנשים עוסקים בה, חשוב לציין שפעילות גופנית מאומצת מגבירה מאד את ייצור הרדיקלים החופשיים בגופנו, עקב שימוש אינטנסיבי במערכת הנשימה.
ספורטאים העוסקים באימון אירובי מאסיבי כגון ריצה יומיומית ארוכה של שעה או לחילופין ריצות מרתון, חייבים להתחשב בנושא הנזק החמצוני הנגרם לגופם ובמיוחד אם ספורט זה מתמשך שנים.
אין כאן כמובן חס וחלילה המלצה להימנע מפעילות גופנית אירובית כלל, להיפך - תועלתיה רבות מספור על חסרונותיה (ראה מאמרים קודמים) אך כן יש כאן מקום להמלצה לפעילות גופנית מתונה בלבד וצמצום פעילות גופנית קשה וממושכת.
צעד ששי - היו רגועים
אין בסדר הצעדים כדי להורות על חיוניותם, אחרת היה מן הראוי שצעד זה יהיה ראשון ברשימה. לחץ נפשי יומיומי מסיבי ותדיר לאורך שנים, גורם לנזק חמצוני מובהק עקב עלייה בייצור הרדיקלים החופשיים בגוף.
גם כאן, בדומה לפעילות גופנית, אני משער שלא ניתן לומר לאנשים להימנע לחלוטין ממצבי לחץ עקב ההיגיון הפשוט שאלה נכפים עליהם בעל כרחם, לרוב בעבודה - עם זאת יש לפתח מודעות לנושא ולהשתדל להמנע ממצבים אלה גם אם הדבר כרוך בהחלפת עבודה.
למעשה, אין פתרון של ממש לנושא זה והיחיד שנמצא יעיל למצבים אלה הוא תרגילי הרפייה שיש להתמיד בהם. אולי הדבר יישמע מלאכותי, אך המציאות מוכיחה שהקפדה על ביצוע תרגילי הרפייה באופן תדיר גורמות לגוף להירגע יותר גם במצבים הידועים מראש כגורמי לחץ מעיקרם, במילים אחרות אפשרי 'לאלף' את הגוף להגיב למצבים שונים מעוררי לחץ בצורה רגועה.(מידע על הנושא זמין בספרות או באינטרנט)
צעד שביעי - המעיטו בתרופות
כל תרופה שאתם צורכים לגופכם גורמת לנזק חמצוני כלשהו, כיון שהגוף משקיע מאמצים בניטרולה ובהפרשתה מחוץ לגוף. מאמץ זה מתבטא בתהליך הקשור לחילוף חומרים המייצר רדיקלים חופשיים.
התרופות המחמצנות ביותר הן התרופות הכימותרפיות. הן כוללות בתוכן ריכוז עצום של רדיקלים חופשיים שנועדו להלחם בתאי הגידול הממאיר אך למרבה הצער,הם גם מגבירים מאד את הנזק החמצוני בכל הגוף.
כיון שאנו נוטלים תרופות ברוב המקרים תחת כורח, ישנה חשיבות להתייעץ עם מומחה לתוספי מזון על נטילת אנטי-אוקסידנטים מרוכזים רבי עוצמה על מנת שיסייעו לגוף לעמוד תחת נטל הנזק הנגרם לו כתוצאה מלקיחת התרופות. בחלק מהמקרים, כאשר מדובר בכימותרפיה חריפה ובמצב קשה של החולה, רק תוספי מזון בעירוי לווריד יוכלו לתת את תשובה הולמת למצב.
מיותר לציין שאין כאן המלצה לסירוב נטילת תרופות באופן כללי על דעת עצמכם, אלא המלצה להתחשבות בנושא זה ולהתייעץ עם מומחים בתחום.
סיכום
המשימות בצעדים אלו אולי נשמעות מורכבות ומסובכות אך המטרה היא אינה כדי להבהיל או שתסתובבו עם גלאי קרינה לכל מקום - אלא לפתח מודעות.
גם אם נחשפתם לנזק חמצוני, אין הדבר אומר שאתם כבר חולים - הנזק הוא מצטבר ואיטי ובא לידי ביטוי עם השנים. עם זאת כל חשיפה שאינה חובה, עדיף להימנע ממנה מראש.
חשוב לציין שככל שמסת הגוף קטנה יותר כך היא פגיעה יותר לנזק החמצוני כך שיש להקפיד בנושאים שצוינו לעיל על ילדים, תינוקות ,נשים בהריון או זקנים וחולים יותר מאחרים.
במאמר הבא בנושא זה נדון בסוגי האנטי-אוקסידנטים הקיימים בטבע.
כותב המאמרים אינו רופא ואינו מטפל מומחה.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
